לאחר שכתבה שבעה ספרים רבי מכר על פסיכיאטריה מודרנית, והופיעה ב-RDI, CBC, CNN ואפילו באל ג’זירה, הפסיכיאטרית בת השישים לחייה, ד”ר עאישה ג’קסון, חשבה שנותרו לה מעט אתגרים להתמודד איתם. הרופאה הטובה, ילידת טרינידד, נכנסה לרשימת 100 הקנדים השחורים המעניינים ביותר. זהו הישג שהפסיכיאטרית והסופרת הטרינידדית-קנדית גאה בו במיוחד.
ד”ר עאישה ג’קסון הפתיעה רבים כשדחתה משרה באוניברסיטת מקגיל, אלמה מאטר שלה. ד”ר ג’קסון, בנימוק של תאוות הנדודים והעצמאות המפורסמת שלה, סירבה להצעה. כמובן, היא הזמינה סיורים ושמרה על מרפאה תוססת, ופגעה בכמה מטופלים נבחרים במרפאה שלה בקצה הצפוני של מונטריאול, קוויבק. מפגש עם העל-טבעי התגלה כזריקת חיים לרופאה הטובה, ועכשיו היא אישה במשימה…
“אני שונא מכשפות, אני מקווה שכולן יישרפו בגיהנום,” אמר סבסטיאן סאברס, והערפד האפרו-קריבי הגבוה, כהה העור והענק ממש הניד בראשו, כאילו משליך הצידה כמה זיכרונות רעים. ד”ר עאישה ג’קסון, פעם אחת מאורות הפסיכיאטריים הבוהקים ביותר, וכיום מתוודה על המתים-אל-מתים, שרבטה הערות באגביות על פנקס. טיפול במתים-אל-מתים לא היה שונה מטיפול בחיים, אלא שהראשונים היו נוירוטיים הרבה יותר, עם מאות שנים של מטען.
“מר סייברס, בבקשה, ספר לי מה קרה,” אמרה ד”ר ג’קסון, והיא סימנה לו לשבת. לאחר רגע קצר, סבסטיאן סייברס, נוכל יליד ג’מייקה שהפך לערפד, כעת אחד המאמצים המרכזיים של מועדון לייבל, התיישב סוף סוף. כל צעדיו צעדו באיטיות על ד”ר ג’קסון. כמו כל בני מינו, סייברס היה מסוגל לנוע במהירות על טבעית, וכשהוא עשה זאת במשרדה, זה הרגיז את הרופא הטוב.
“נמאס לי ממונטריאול והרגשתי צורך לצאת לחופשה, אז נסעתי לסנט לוסיה,” אמר סבסטיאן סאברס, כשהוא מעביר את לשונו על שיניו הלבנות והחדות מדי. ד”ר ג’קסון הדחיק צמרמורת. המתים-אל-מתים נראו אנושיים רוב הזמן, וקל היה לשכוח שהם לא. סבסטיאן סאברס נראה כמו שחקן NBA רוב הזמן, אבל הוא לא היה אנושי כבר יותר ממאה שנה.
בעיר מונטריאול, קוויבק, יש אוכלוסייה גדולה של מפלצות המסתתרות לעין. ד”ר ג’קסון נדהמה לגלות שכלתה לוסי היא איש זאב, וניסתה להפוך גם את בעלה קיילב לאיש זאב, לפני שנעצרה על ידי לא אחר מאשר סבסטיאן סאברס. הערפד הגבוה, כהה העור והמגושם הגיע והרג את לוסי איש הזאב בידיו החשופות, ובכך הציל את קיילב ואת עאישה.
כל אדם המגלה את קיומם של ערפדים, אנשי זאב, שדים, רוחות, מכשפות ומפלצות שקוראים למונטריאול בית, בדרך כלל פוגש סוף מחריד. אם יש דבר אחד שהאוכלוסייה הלא אנושית מסכימה עליו, הוא שבני אדם לא צריכים לגלות את האמת על קיומם. בעידן הטלפונים החכמים, יוטיוב וכל זה, המפלצות הפכו לפרנואידיות וכל איום על קיומן חוסל במהירות. זו הסיבה שד”ר עאישה ג’קסון הופתעה כאשר הבוס של סבסטיאן סייבר, ערפד עתיק בשם קלייטון סיגנט, פנה אליה עם הצעה ייחודית.
“דוק, אני חי כבר אלף שנה, אני צרפתי אבל צרפת שאהבתי איננה, אנחנו בני האלמוות מאבדים את תחושת הזמן, ואת מי שאנחנו, וזה לא טוב, אנחנו יכולים להיעזר בך בעניין הזה,” אמר סיגנט. גבוה ואלגנטי, הערפד הזקן כסוף השיער, ירוק העיניים והמזוקן, הרזה והיפה תואר, חייך אל הרופא הטוב בזמן ששקלה את דבריו. בן התמותה המבוהל שבה פחד, אבל הפסיכיאטר המבריק סיקרן את המחשבה על קבלת מטופלים כה יוצאי דופן…
“אעשה כמיטב יכולתי, כל עוד אתה מבטיח את ביטחוני,” ענה ד”ר ג’קסון, וקלייטון סיגנט חייך. אדון הערפדים הקדום, אשר, כבן תמותה, השתתף במסעי הצלב, הנהן בכבוד לעבר הרופא הטוב. כך, עאישה ג’קסון, אחת הבוגרות המפורסמות ביותר של אוניברסיטת מקגיל, הובאה לעולם העל-טבעי. למפלצות יש בעיות רגשיות בדיוק כמו לכל אחד אחר, והן בהחלט יכולות להזדקק לטיפול פסיכיאטרי. אחד המטופלים הראשונים שלה, כמובן, היה עוזרה האהוב של סיגנט, הערפד המכונה סבסטיאן סברס.
“סנט לוסיה הייתה מגניבה בהתחלה, הרבה נופים יפים, נשים לוהטות, יין טוב, לא התלוננתי,” אמר סאברס בחיוך מזכיר. הערפד נשען לאחור על הספה, ולרגע קצר, היה מבט רדוף בעיניו החומות הזהובות. כשהוא לא היה במצב פראי עם עיניים אדומות בוהקות וניבים, או נע במהירות מסחררת, סבסטיאן סאברס נראה כמו ספורטאי מקצועי בשנות העשרים לחייו. מראה חיצוני בהחלט יכול היה להטעות…
“מה קרה באי, מר סייברס?” שאל ד”ר ג’קסון, וסבסטיאן סייברס ליטף את סנטרו בעל תיש העז. למרות שד”ר ג’קסון ידע, ערפדים לא נשמו וחסרו דופק, סייברס נשף בחדות. הוא רכן קדימה והחל לסחוט את ידיו, מחווה המעידה על לחץ ואי נוחות, בין אם אדם חי או אל-מת.
“ובכן, דוקטור, פגשתי את האישה הזאת, ולריה, והיא הייתה בסדר, גבוהה ועבה, עם עור חצות, וסוג הישבן שסרינה וויליאמס הייתה מקנאה בו,” אמרה סאברס, מצחקקת ברכות. ד”ר ג’קסון חייכה בנימוס, וסאברס, התנהגותה הרגועה והקולג’יאלית, הזכירה לה את בנה קיילב ואת חבריו לקולג’ כשהיו מבלים בבית הישן, צופים בטלוויזיה ומדברים על נשים. יש דברים שלעולם לא משתנים, הרהר הרופא הטוב.
כמו כל רופא טוב, ד”ר ג’קסון שמרה תיקים מפורטים על כל מטופליה. לדוגמה, למרות שסבסטיאן סייברס נראה כגבר שחור גבוה וחסון באמצע עד סוף שנות העשרים לחייו, הוא היה מבוגר בהרבה. הוא נולד בפורטמור, ג’מייקה, בשנת 1903, והפך לערפד בשנת 1930. בתשעת העשורים שחלפו מאז שהפך לאחד מהאל-מתים, סבסטיאן סייברס היה נווד, נוכל, פיראט ורוצח מקצועי, בין היתר. בשנת 2000, סבסטיאן פגש את סיגנט, אדון הערפדים, במונטריאול, והצטרף לעבודתו. הם היו יחד מאז.
“איך הייתה ולריה?” שאלה ד”ר ג’קסון בזהירות, למרות שסופקו לה קבצים מפורטים על פעילותו של סבסטיאן סייברס. כאוכף במועדון לייבל, בבעלותו של מר סיגנט, הוא חיסל יצורים שאדון הערפדים ראה בהם יריבים או אויבים. סבסטיאן סייברס היה אדם קשוח. כמו הרבה אנשים חזקים, הכאוס של חייו המקצועיים חלחל לחייו הפרטיים, ובכך גרם לחוסר איזון הדורש תיקון מיידי.
“ולריה הייתה יפה וחכמה, אבל זה לא מה שמשך אותי אליה, יכולתי לחוש שהיא לא לגמרי אנושית, להרבה אנשים יש דם לא טבעי, מקשרים בין-מינים, והאנשים האלה יכולים לשלוט בקסם,” אמרה סאברס בקול רם. מבט מרוחק עלה בעיניו, וד”ר ג’קסון לגם מהמים שלה לפני שהמשיך. סבסטיאן סאברס היה בארץ ללה לעת עתה, והיא שפשפה את ידיה בקול רם, הצליל גרם לו למצמץ.
“ולריה הייתה מכשפה, ועבדתי בעבר עם בני אדם עם יכולות לא טבעיות, אבל היא הייתה שאפתנית, המטורפת ניסתה לזמן שד מהגיהנום,” אמר סבסטיאן סאברס, מבט רדוף רוחות התגנב אל פניו היפות והאפלות. ד”ר ג’קסון שחררה את נשימתה באיטיות. המכשפה בטח הייתה משהו מיוחד אם היא הייתה חזקה מספיק כדי להטיל פחד כזה על אוכף אל-מתים…
“מה היא עשתה לך?” שאל ד”ר ג’קסון בעדינות, וסבסטיאן עצר, נשף בחדות ושפשף את עורפו המגולח והחלק. הערפד זז באי נוחות בכיסאו. אין צורך להיות פסיכיאטר מבריק עם מטופלים מפורסמים וספרים רבי מכר כדי לדעת שמוצץ הדם הספציפי הזה חווה אי נוחות רגשית קשה. מה לעשות עם סבסטיאן סאברס ומה שמציק לו?
“ולריה פיתתה אותי וניסתה להקריב אותי לאלים הישנים כדי לזמן שד מהגיהנום, אבל הרגתי את המכשפה,” אמר סבסטיאן סאברס, קולו עולה בכעס. ד”ר ג’קסון אילצה את עצמה להישאר רגועה. חלק מהסיבה לכך שהערפדים, אנשי הזאב, המפלצות והשדים שקראו למונטריאול ביתם כיבדו אותה היה פני הפוקר הבלתי מעורערות שלה. אישה שראתה את הצד האפל ביותר של הנשמה האנושית לא נרתעת בקלות, זה בטוח.
“סבסטיאן, שחררת את עצמך ממישהו שניצל אותך ובגד בך, מזל טוב,” אמר ד”ר ג’קסון, וכאשר הערפד הביט בה, עיניו אדומות וניביו חשופות, היא נצמדה אליו. סבסטיאן סייברס, מוצץ דם שהרג מאות קורבנות, בני אדם ולא אנושיים כאחד, הביט בעיני הרופא, חיפש פחד, ובמקום זאת מצא… חמלה? הרופא לא היה מה שאוכף המתים האל-מתים ציפה, זה בטוח.
“תודה, דוקטור, הייתי צריך להרוג את ולריה אבל אני כמעט מצטער על זה, הלוואי שהיא לא הייתה פונה נגדי, יכולנו לעשות משהו,” אמר סבסטיאן סאברס, מנענע את ראשו. ד”ר ג’קסון הסתכלה על המטופל שלה, שנרגע ועכשיו נראה רגוע כמו כל אחד יכול להיות על ספה של פסיכיאטר. בז’קט העור השחור שלו, חולצת המשי הכחולה, מכנסי המשי השחורים ומגפי טימברלנד שחורים, סבסטיאן סאברס נראה כמו דוגמן של אורבן אאוטפיטרס. האח נראה טוב, באמת.
“מר סייברס, חיים, אפילו חיים בני אלמוות, מלאים בחרטה, אבל מה שנותן לנו כוח זה להמשיך הלאה, התגברת על מצוקה ואני חושב שהמכשפה הבאה תחשוב פעמיים לפני שתחצה את דרכך,” אמר ד”ר ג’קסון בקול רם. סבסטיאן סייברס הנהן, מעבד את דברי הרופא. הוא היה ערפד נוכל, ללא משפחה או קשרים אמיתיים, לפני שסיגנט, אדון הערפדים ושליט מונטריאול, קיבל את פניו. הייתה לו מטרה, והרבה כסף וכוח, אבל הוא השתוקק למישהו לחלוק אותו איתו. הוא רצה שהאדם הזה יהיה ולריה, אבל זה לא היה אמור להיות…
“דוק, אתה צודק, אני יכול לראות מה הזקן רואה בך, ואני מסכים עם שיקול דעתו הטוב,” אמר סבסטיאן סאברס בחיוך. ד”ר ג’קסון הנהנה, ועמדה להודות לאוכף הערפדים על שבחו, אך במקום זאת הוא מיהר לצאת ממשרדה, נע בקצב שאפילו דמויות מצוירות מהירות יתקשו לחקות. המתים-אל-מתים הם חזקים, ומזכירים לד”ר ג’קסון ללא הרף את העובדה הפשוטה הזו. ובכל זאת, הם אינם בלתי פגיעים…
ד”ר עאישה ג’קסון היא פסיכיאטרית שהוכשרה באוניברסיטת מקגיל, שהרצתה בין היתר בהרווארד, ייל, אוניברסיטת מונטריאול, אוניברסיטת קרלטון, אוניברסיטת ברונל וקיימברידג’ קולג’. יש לה תובנה חדה בנפש האדם, והיא כותבת בסתר ספר על הפסיכולוגיה של יצורים על טבעיים. כמובן, ספר כזה יתפרסם רק כסיפורת ספקולטיבית, מסיבות מובנות.
עם קבוצה הולכת וגדלה של מטופלים, כולל אוכף ערפדים, מפלצת רצח סדרתית משנה צורה, מכשפה מינית מופקרת, איש זאב עם בעיות אימהיות ושד עם הפרעת אישיות מרובה, הרופאה הטובה מאמצת את האתגר החדש שהחיים הטילו עליה בשלב כה מאוחר של המשחק. למפלצות יש מטען והן זקוקות גם לעזרה פסיכיאטרית, וד”ר עאישה ג’קסון ממונטריאול, קוויבק, היא האישה היחידה לתפקיד!