מונה. אחת מאותן יפהפיות מסתוריות שגבר פשוט לא יכול לשכוח. גבוהה, בעלת חזות עגולה, בעלת עור ברונזה, שיער כהה וכמו תמיד, סקסית באופן ייחודי, אפילו בחיג’אב ובמדי הביטחון הכחולים כהים שלה. נשים מזרח תיכוניות הן משהו אחר, ובגילה, מונה מטפחת את הביטחון העצמי הזה המכונה “המושלמת המוסלמית”. בכל פעם שסטיבן ולנטין רואה את מונה הולכת בבניין “בעיות העולם בקנדה”, שם שתיהן עובדות, הוא לא יכול שלא לבהות. מונה ממש בסדר, כמו שאומרים…
“סלאם, מה שלומך?” אומרת מונה בחיוך מקסים, כשהיא עוברת ליד עמדת העבודה של סטיבן. הצעיר הגבוה, החסון וכהה העור נשען לאחור בכיסאו והרכין את ראשו בעדינות. סטיבן, בן גאה של התפוצה האפרו-קריבית, תמיד מצא נשים בגיל מסוים מסתוריות, ובמיוחד אלו מהמזרח התיכון. נשים ערביות ונשים פרסיות הן משהו אחר מבחינת סטיבן…
“את בסדר, מונה, תמיד טוב לראות אותך,” עונה סטיבן. מונה מהנהנת וצוחקת, מה שגורם לכתם הלידה דמוי הנקודה על גרונה לרקוד. היא מאחלת לו יום טוב לפני שהיא הולכת משם. סטיבן מעריץ את התחת היפה של מונה שמאיים לבצבץ ממכנסי הקרגו שלה. הוא לא יודע אם היא נשואה או משהו כזה, אבל היא נחמדה ונעימה למראה. אחרי שמונה עוזבת, סטיבן אוסף את חפציו לפני שהוא מסתכל בטלפון הנייד שלו. עוד שלושים דקות וסטיבן סוף סוף יחזור הביתה. עוד יום בעיר אוטווה, אונטריו.
סטיבן מחכה לאוטובוס באותו אחר צהריים קיץ לוהט, וחובש את המסכה הכחולה השקופה שלו כשאוטובוס OC Transpo מתקרב. הנהג הוא בחור לבן זקן שבוחן את סטיבן מלמעלה למטה כשהוא מקיש את כרטיס האוטובוס שלו על הקורא האלקטרוני. יש רק נוסעת אחת נוספת באוטובוס, בחורה הודית יפה שעסוקה בטלפון הנייד שלה. סטיבן מחנה את תרמילו הכבד על הכיסא הנגדי ויושב ליד החלון. הגיע הזמן שאח עייף יחזור הביתה…
כשסטיבן סיים את לימודיו באוניברסיטת קרלטון, הוא חשב שימצא עבודה טובה בממשלת קנדה ויקבל את הכרטיס שלו לחיים הטובים. או לפחות לחיים הגונים. שנתיים קדימה, סטיבן עדיין גר בדירה קטנה ומחורבנת, והוא עדיין עובד כשומר ביטחון. שלא לדבר על העובדה שלסטיבן יש תואר אקדמי, הוא דובר שתי שפות לחלוטין, ויש לו שליטה ביין יאנג. מה נדרש מגבר שחור כדי לקבל עבודה טובה בבירת קנדה?
סטיבן לא ממש אוהב לעבוד ב”עולם נושאים קנדה”, מסיבות רבות. ראשית, זהו בניין ממשלתי ולכן מקום מוזר. יש שם חבורות נודדות של גברים לבנים זקנים ומפחידים שאוהבים לנעוץ בו מבטים או לחטט בענייניו, ולא יכולים לקבל “לא” כתשובה. הימנעות מקשר עין עם הבונוסים היא חובה. סטיבן אינו הומופוב בשום אופן, ולמרות שהוא יכול להודות שהוא מרגיש לפעמים דו-צדדי, הוא לא מחפש בני זוג מהסוג הגברי, במיוחד בעבודה. לרוע המזל, הבונוסים באוטווה מסרבים להבין.
גם רוב הנשים שסטיבן פוגש בעבודה הן לא משהו שאפשר לכתוב עליו בית. בניין “בעיות העולם בקנדה” מלא בנשים פסאודו-גזעניות וחיוורות למדי, שמתנהגות בחוסר נוחות בנוכחותו. הגבר השחור אינו רצוי בקנדה יותר מאשר בארצות הברית של אמריקה, אך הגזענות הקנדית מוסתרת ברובה. סטיבן לא משקר לעצמו לגבי מצב יחסי הגזעים בקנדה. לא, האח הזה יודע לשמור על הגב שלו.
בגלל הקורונה, העיר אוטווה משעממת ומהוססת עוד יותר מהרגיל, למורת רוחו של סטיבן. עד שסטיבן מגיע לשכונה שלו, רוב החנויות סגורות. סטיבן חושב על דירת חדר השינה שלו, הממוקמת בשכונת מעמד הפועלים. כשהוא עובר ליד מספרה, סטיבן מחייך לאישה לבנה גבוהה ועגלגלה שמסתפרת לאיזה בחור. הגברת לא שמה לב לסטיבן, והוא מושך בכתפיו והולך לבניין שלו. בכנות, סטיבן לא היה עושה כלום אם היא באמת הייתה שמה לב אליו. ככה החיים המזויפים בימים אלה…
סטיבן חושב על הפעם האחרונה שקיים יחסי מין, לפני חודשים, רגע לפני שקוביד הפך לדבר רציני. הוא חייך כשחשב עליה. ג’ניס, בחורה ניגרית גבוהה, עקלתונית וכהת עור, שמנמנה וטעימה, אותה הכיר בימי לימודיו באוניברסיטת קרלטון. ג’ניס, שסטיבן שם אותה על ארבע לפני שנתן לה סטירה לישבן והחליק את לשונו לתוך הכוס שלה. ג’ניס היא ממש כיפית בחדר המיטות, גם אם יש לה אישיות גרועה והתנהגות יהירה. סטיבן סולח לה על הדברים האלה, כי הכוס של ג’ניס פשוט טעימה בצורה קסומה.
“תלקק אותי,” אמרה ג’ניס לסטיבן כשהתיישבה על פניו, חונקת את פניו בישבנה הניגרי הגדול. סטיבן מישש את הכוס של ג’ניס תוך כדי שהוא מוצץ את הדגדגן שלה, מה שגרם לאלה הניגרית העגלגלה לגנוח עמוקות ולהתפתל על פניו. סטיבן אכל את הכוס של ג’ניס עד שהיא צעקה כשבאה, הכוס שלה נוזל זרע נשי לוהט על כל פניו. אחרי שסטיבן מלקק אותה יבשה, ג’ניס קמה מפניו ומביטה בו בציפייה.
“תפסתי אותך, מהממת,” אומר סטיבן כשהוא מושך קונדום על איבר מינו. הוא מושך את ג’ניס לזרועותיו ומחבק אותה. הוא מנסה לנשק אותה אבל היא מסובבת את ראשה. ג’ניס מקבלת את סטיבן אל ירכיה, והוא דוחף את דרכו לתוכה. זין אפרו-קריבי מחליק לתוך כוס ניגרית. סטיבן דוחף את עצמו לג’ניס, קובר את עצמו בתוכה. הם מזדיינים בלהט, מוצצים ומזיינים בכל רחבי דירתו במשך השעה הבאה.
“ביי, סטיבן,” אומרת ג’ניס כשהיא יוצאת מחדר הרחצה, וסטיבן, נשען על קיר המטבח, מחייך אליה. ג’ניס גבוהה ומפותלת, עם עור חצות מרהיב, סקסית בטירוף. לסטיבן יש רגשות חזקים כלפי ג’ניס, אבל היא מסרבת להפוך לחברה שלו… או לאשתו. הגברת באה אליו לאוכל ולסקס אבל לא מנשקת אותו, וגם לא נותנת לו לבוא אליה. זה בהחלט סידור מוזר. יותר טוב מכלום, חושב לעצמו סטיבן כשג’ניס יוצאת החוצה, עם האובר שעליו שילם.
סטיבן ממצמץ מתוך חלומו, ומסתכל סביב דירתו. האח גר לבד. בלי חברה. בלי חבר. בלי שותף לדירה. בלי חיות מחמד. הוא לוקח את המחשב הנייד שלו והולך לבדוק את משרות העובדים הממשלתיות השונות שאליהן הגיש מועמדות למשרות כוח אדם. בשלב זה, סטיבן מוכן לעשות כל עבודה שאינה כרוכה בשכר מינימום או לבישת מדים. סטיבן מחייך לעצמו כשהוא פותח הודעה מבעל פוטנציאל מבטיח.
“מוקד שירות לקוחות דו-לשוני מחפש נציגי שירות לקוחות, נדרשת אישור קבלה, שכר של עשרים ושניים דולר לשעה”, קורא סטיבן, ומהנהן לעצמו. סטיבן משיב להצעת העבודה לאחר בדיקת קורות החיים המעודכנים שלו, מזמזם לעצמו תוך כדי שהוא מכין ארוחת ערב. הוא חשב על צפייה בטלוויזיה, ואז החליט לחפש את מונה ג’, המילף הערבייה הסקסית מהעבודה.
סטיבן חיפש את מונה ג’ ברשתות החברתיות הרגילות ולא הצליח למצוא אותה. משועמם, סטיבן הלך לבדוק אתרי נערות הליווי. באוטווה יש מספר רב של נערות ליווי, גברים וטרנסג’נדרים, בהתחשב בקטנת העיר. רשומה חדשה אחת משכה את תשומת ליבו של סטיבן. משהו על דומינטריצה מזרח תיכונית המציעה עונש מרושע לגברים חסרי ערך שיודעים את מקומם. סטיבן, מסוקרן, התעמק ומה שמצא פשוט הדהים אותו…
הגברת הערבית המסתורית כינתה את עצמה ליידי חראם, ולבשה תלבושת עור שחורה ואדומה ומסכה. בתמונות השונות, הגברת החזיקה שוט, או חלוק רכיבה, וניתן היה לראותה עם עקבה על גבו של גבר רעול פנים. בתמונה אחת, הגברת זיינה עם בחור באמצעות דילדו סטראפון. סטיבן מצא את התמונות מעוררות גירוי נפלא, אך לא מהסיבות הרגילות. כשבחן מקרוב את פניו של האישה רעול פנים, ראה סטיבן משהו מוכר. נקודה שחורה, כתם לידה, ממש על גרונה של הגברת.
“עולם קטן,” אומר סטיבן לעצמו, בעוד מחשבותיו מתרוצצות עם האפשרויות. מונה ג’, המאבטחת הערבית המוסלמית והצנועה מהעבודה, היא כנראה דומיננטריקס. סטיבן השתמש בעבר במלוות ובדומיננטיות מקצועיות ותוהה איך ייראה סשן עם מונה/ליידי חראם. “יש רק דרך אחת לגלות,” מחייך סטיבנס לעצמו כשהוא מוסיף את הממצא הנדיר הזה לסימניות. משהו לצפות לו ביום המשכורת, זה בטוח…