מליקה בנדונג התעוררה והתמתחה בנוחות בעודה יושבת על המיטה. קלווין ג’וביסה שכב לידה ונרדם. מליקה הביטה בקלווין, שישן בשלווה, והרשתה לעצמה חיוך. קלווין לא נראה רע במיוחד, במיוחד בהתחשב בכך שרק שעות קודם לכן הוא התיש את מליקה מינית עד מוות. מעולם בחמישים ושבע שנותיה, מליקה לא הרגישה כל כך חיה…
מליקה יצאה למרפסת, מבלי להתייחס לעירומה, והביטה בקו הרקיע של סינגפור, שם קרני השחר הוורודות גירשו את שרידי הלילה האחרונים. מליקה נולדה בעיר באליקפאפן, אינדונזיה, לאב מוסלמי אינדונזי, מאליק בנדונג, ולאם בריטית לבנה, איילין פנינגטון. זמן קצר לאחר מכן, המשפחה עברה לסינגפור, שם אביה של מליקה ניהל חברת טקסטיל, Bandung Enterprises.
מאליקה בקושי זכרה את מולדתה, אינדונזיה, והרגישה די בבית בסינגפור, אחד האזורים הקוסמופוליטיים ביותר בכל אסיה. חמישה עשר אחוז מאוכלוסיית סינגפור הגיעה מאינדונזיה. היו שם גם הרבה גולים אירופאים, אנשים מבריטניה, צרפת, גרמניה ואיטליה. אמה המנוחה של מאליקה, איילין פנינגטון, הייתה גולה כזו, והיא לימדה את בתה היחידה לדבר אנגלית, צרפתית והולנדית, בנוסף למלאית ולאינדונזית שכבר ידעה.
מאליקה הרגישה לעתים קרובות כמו זרה בארץ זרה כשהתגוררה בלונדון, בריטניה, עם הוריה. אנשים בלונדון המטרופולינית בהו במאליק בנדונג ואיילין פנינגטון-בנדונג ובבתם מאליקה, משום שהיה כלל בלתי כתוב האוסר על נשים בריטיות להתחתן עם גברים מההמונים השחורים והשופעים. בסינגפור, שבה כל כך הרבה אנשים היו תערובת של זה וזה, מאליקה הייתה פשוט אחת מהמקומיות.
מעניין לציין, שרפובליקת סינגפור הפכה ליעד עבור סטודנטים זרים המעוניינים ללמוד בדרום מזרח אסיה. יפן וסין היו הומוגניות במידה רבה ולא בדיוק פתוחות לשילוב של זרים, במיוחד כאלה שמקורם ביבשות אחרות. סינגפור משכה אליה זרים מכל רחבי העולם, שמצאו אותה כסביבה מגוונת וגמישה. מליקה מעולם לא דמיינה שחלק מהזרים הללו יגיעו וישנו את חייה, לא פעם אחת אלא פעמיים.
“סינגפור, תמיד תהיי בבית,” אמרה מליקה, ועצמה את עיניה, שואפת את בריזה של הבוקר שנישאה אל דירתה בקומה השבע עשרה, הממוקמת בשכונת בוקיט טימה האמידה בסינגפור. כאשר אנשים עשירים ממקומות כמו אירופה, צפון אמריקה, דרום אפריקה או יפן הגיעו לסינגפור, הם התארחו לעתים קרובות בבתים של קטונג פרנאקן או בגני הולנד רואד. כאן התגוררו המוניטין…
מליקה חשבה על בעלה המנוח תיאודור מאורי, לשעבר תושב לונדון, בריטניה. השניים נפגשו באוניברסיטת ברונל, שם מליקה קיבלה תואר ראשון בספרות אנגלית. לאחר סיום לימודיה, מליקה התגוררה בלונדון זמן מה, מספיק זמן כדי להינשא לתיאודור ולקבל תואר שני במנהל עסקים (MBA) מאוניברסיטת קינגסטון, שם הוא במקרה הרצה. מליקה ותיאודור חילקו את זמנם בין בריטניה לסינגפור, וניסו להקים משפחה, אך זה לא היה אמור לקרות…
“תיאו המתוק,” לחשה מליקה, ונזכרה באנגלי, שגובהו מטר שמונים, ג’ינג’י, ממושקף, רזה ודקיק, שגנב את ליבה. היו להם עשרים שנים מפוארות יחד, ואז סרטן הערמונית לקח אותו. מליקה התאבלה על אובדן אהובה, תיאו, והפכה לאדם סגור בבית. מליקה חשבה שלעולם לא תאהב שוב, עד ששנתיים לאחר מות בעלה, פגשה את קלווין ג’וביסה.
“שלום עליכם, בוקר טוב גברתי, האם החדר עדיין פנוי?” שאל הצעיר האפריקאי הגבוה והלבוש היטב שעמד בפתח. מליקה מצמצה בהפתעה, כי קלווין ג’וביזה לא היה מה שציפתה לו. כשמאליקה חשבה בדרך כלל על קלווין, היא חשבה על גבר לבן, אולי אמריקאי, בריטי או סטודנט אוסטרלי שמבלה סמסטר בחו”ל באחד מבתי הספר הרבים של סינגפור. קלווין ג’וביזה היה גבוה ושחור, עם חיוך מעורר השראה ודיבר מלאית בצורה מטרידה…
“בוקר טוב בחור צעיר, כנס פנימה,” ענתה מליקה, וקלווין חייך והנהן. היא הראתה לו להיכנס לדירתה בת ארבעה חדרי שינה, שלושה חדרי ארונות, שני חדרי אמבטיה, סלון אחד ושני מטבחים. זה היה המקום שמליקה קנתה עם בעלה המנוח תיאו, וזה היה ביתם במשך שנים רבות. המחשבה על חלוקת מקום עם מישהו לא התאימה למליקה, אבל מצבה הכלכלי צנח לאחר מותו של תיאו…
“המקום נראה נהדר, גברתי,” אמר קלווין למליקה, בזמן שישבו בסלון, כדי לדבר על עסקים ולהכיר קצת. מליקה הייתה מבולבלת מהגבר השחור הצעיר, הגבוה, הנאה והלבוש היטב הזה, שלא היה בן תערובת ובכל זאת דיבר מלאית כמעט ברמת שפת אם. כשקלווין דיבר אנגלית, היה לו מבטא קל, אבל כזה שהיא פשוט לא הצליחה למקם. מליקה פגשה תיירים אפרו-אמריקאים בסינגפור בעבר, וקלווין בהחלט לא נשמע כמוהם. מאיפה הוא?
“הגברת הזאת מעניינת,” חשב קלווין כשחטף בשקט את מאליקה. בסינגפור, רוב הנשים שקלווין ראה היו נמוכות, חטובות, עם עור חום או ברונזה, תווי פנים חדים ושיער כהה. למאליקה בנדונג אולי היה שם אתני, אבל קלווין יכל לראות שהיא מעורבת עם משהו, במקום להיות אסייתית טהורה, בניגוד לרוב הנשים בסינגפור. מאליקה הייתה גם גבוהה יותר מרוב הנשים האלה, בערך מטר שמונים, וגם קצת יותר חיוורת מהן. אמא מעורבת, חשב קלווין, מחייך.
“המלאית שלך מצוינת, קלווין, מאיפה אתה?” שאלה מליקה, סקרנית למרות עצמה. קלווין חייך אליה, ועוצמה בוערת ניכרת בעיניו החומות הזהובות, שעמדה בניגוד חד לעורו בגוון מהגוני. הגבר השחור הצעיר הזכיר למליקה את אחד השחקנים האהובים עליה, אגדת הוליווד ג’ימון האנסו. זה מישהו שאני אצטרך להיזהר ממנו, נזכרה מליקה שחשבה באותו זמן.
“נולדתי וגדלתי בקייפטאון, דרום אפריקה, ולמדתי בבית ספר מלא במלאים, כך למדתי את השפה”, אמר קלווין בחיוך בטוח. מאליקה הביטה בקלווין, שנראה קצת יותר מדי בנוח בסלון ביתה, במיוחד בהתחשב בכך שהם עדיין לא חתמו על חוזה שכירות או הסכימו על חוקי הבית. הביטחון העצמי של הצעיר היה די מדבק וקצת מטריד, למען האמת. האם קלווין היה מעין נסיך בדרום אפריקה?
“מר ג’וביסה, אני אדם חרוץ, ואני מצפה לשלום בביתי, הדיירים שלי חייבים להיות נקיים ומכבדים, בואו נעבור על חוקי הבית,” אמרה מליקה בתקיפות, וקלווין הנהן. מליקה אחזה במבטו של קלווין, והוא חייך והנהן, משחק את תפקיד הסטודנט חסר הניסיון שמושך אליו בעלת הבית השתלטנית. חלקנו נוטים להתעצבן סביב נשים מבוגרות שתלטניות, חשב קלווין, מחייך למשמע הבדיחה הפרטית שלו.
“את הגברת בבית,” אמר קלווין בנימוס, וזה זכה להנהון מצד מליקה. כמובן, לבעלת הבית המוסלמית האינדונזית בשנות החמישים לחייו לא היה מושג למה היא צופה. כך הכל התחיל, המפגש ששינה את מהלך חייה של מליקה. בהתחלה, היא נמאס מקלווין. כמו הרבה בעלות בית, מליקה חששה שהדייר תחת חסותה יערוך מסיבות פרועות ויביא הביתה הרבה נשים צעירות ופרועות, ואולי יהרוס את הנכס שלה. מבחינה זו, קלווין הפתיע את מליקה…
קלווין היה אדם חרוץ, תכונה הכרחית לזר שלמד שנה באוניברסיטה הלאומית של סינגפור. קלווין התגעגע למקום מגוריו הישן באוניברסיטת יוהנסבורג במחוז גאוטנג, דרום אפריקה, אך אימץ את חייו החדשים בסינגפור. מליקה מצאה את עצמה המומה מהדייר החדש שלה. קלווין היה חכם, ידידותי, ושמור לעצמו. מליקה החלה להרגיש נמשכת לזר המסתורי והיפה הזה, למרות הסתייגויותיה הקודמות…
“ולחשוב שכל מה שרציתי זה עיסוי,” אמרה מליקה לעצמה, כשנזכרת בלילה הראשון הגורלי שבו היא וקלווין חצו את הגבול. הם הפכו מבעלת הבית ודיירת ידידותית לאוהבים, נמשכים זה לזה למרות ההבדלים ביניהם. מליקה חזרה הביתה אחרי יום עבודה קשה כמנהלת משרד בחברת Jardine Matheson Holdings, אחת התאגידים העשירים ביותר בסינגפור. רוכב אופניים מגושם נתקל במליקה כשיצאה ממכוניתה, והיא צלעה כשחזרה הביתה. קלווין, הדייר האכפתי, התנדב לעזור לבעלת הבית החולה שלו…
“גברתי, את נראית כואבת, תני לי לעזור לך,” אמר קלווין למליקה, שנרתעה כשהניחה את תיקה ומעיל הגשם שלה. הדאגה שראתה על פניו הכהות והיפות של קלווין הייתה נוגעת ללב כצפוי. כשהצעיר הציע לה עיסוי, היא הפתיעה את עצמה בכך שהסכימה. כפי שהתברר, לקלווין היו ידיים גדולות ומוצקות אך עדינות, מה ששמח את מליקה. דבר אחד בהחלט הוביל לאחר…
“שלום חתיכת בחורה,” אמרה מליקה, והיא גרגרה כמו חתלתולה כשזוג ידיים חזקות עטפו את עצמן סביבה. היא נשענה על קלווין, נושמת את ריחו הגברי כשהוא משך אותה לזרועותיו. קלווין העביר את לשונו על תנוך אוזנה של מליקה, וידיו החליקו ממותניה לישבנה. מליקה צחקקה כשקלווין מישש את ישבנה. הגבר הדרום אפריקאי היה בהחלט גבר תחת, וזה היה יותר מאשר בסדר מצידה…
“את ערה מוקדם, מליקה, תחזרי למיטה,” לחש קלווין באוזנה, והיא הסתובבה אליו. קלווין הביט בעיניה של מליקה, והיא חייכה אליו בשובבות. זה היה מדהים כמה היא למדה לדאוג לצעיר הזה. הם התנשקו, ואז חזרו לחדר השינה… או ניסו. קלווין תפס באומץ את מליקה מאחור והרים אותה, נשא אותה לספה הסמוכה. אותה ספה שעליה ראיינה אותו, רק לפני כמה חודשים…
“כן אדוני,” אמרה מליקה, והביטה בקלווין, שהיה בהחלט מחזה מרהיב לעיניים. גובהו מטר שמונים, עורו בצבע שוקולד מריר וראשו מגולח חלקלק, ותיש זקן חלקלק, הוא נראה נאה ויהיר בצורה מחוספסת. קלווין ליקק את שפתיו המלאות וקרץ למליקה לפני שתפס את ירכיה העבות ופתח אותן לרווחה. מליקה נאנחה באושר ונשענה לאחור על הספה. היא ציפתה לחוויה…
“את נראית ומריחה כל כך נהדר בבוקר,” אמר קלווין, ונישק את מליקה, ואז ליטף את שדיה. קלווין התחיל למצוץ את שדיה של מליקה, והחליק את ידו בין ירכיה. כשראה שהכוס של המילפית המוסלמית האינדונזית האהובה עליו כבר רטוב, קלווין הכניס שתי אצבעות לתוכה, ואז הוסיף שלישית. מליקה עצמה את עיניה ושפשפה את פטמותיה הזקופות בזמן שקלווין התחיל להפעיל עליה את הקסם שלו…
“אה כן, לכי על זה, חתיך,” גנחה מליקה, בעוד קלווין טמן את פניו בין רגליה וחגג על הכוס המתוק שלה. מליקה לא הייתה עם גבר מאז שבעלה תיאודור נפטר, וכמעט שכחה איך מרגישים סקס ותשוקה. נכון, היה לה ויברטור אבל זה לא היה אותו דבר. קלווין מצץ את הדגדגן שלה ומישש את הכוס שלה, מה שגרם למליקה לגנוח בקול רם, לצעוק בשמו. הגבר הדרום אפריקאי רק התחיל…
ככל שהבוקר התקדם, מליקה וקלווין המשיכו במשחקים והכיף המיניים שלהם. מליקה הגישה לקלווין תענוג מתוק בכך שירדה על ברכיה ומצצה את איבר מינו. היא בילתה את הזמן המתוק שלה ללקק את החלק התחתון של פירו ועיסה את ביציו הגדולות והכהות תוך כדי שהיא מענגת אותו דרך הפה. קלווין נאנח בהנאה, אוהב את מה שמאליקה עושה לו. בעלת הבית האינדונזית הצנועה והנאה התגלתה כפרועה למדי, וקלווין לא הצליח לקבל מספיק ממנה…
“רכבי עליי,” אמר קלווין למליקה, זמן קצר לאחר מכן, כשהם התחילו להתעמת עם הזין שלהם במרפסת. בקומה השבע עשרה של הבניין הגבוה שלה, היה סיכון קלוש שמישהו יראה אותם, אבל עדיין… הכל היה אפשרי. קלווין כופף את מליקה, פנים כלפי מטה וישבן גדול למעלה, והיא נאחזת במעקה לתמיכה כשהוא תקף אותה מאחור. קלווין כופף את ירכיו, דוחף את איבר מינו הקשה לתוך הכוס של מליקה, והיא צווחה בהנאה, אוהבת את מה שהוא עושה לה…
“יותר חזק,” צרחה מליקה, והיא המשיכה ללחוץ את ישבנה הגדול במפשעה של קלווין, דוחפת אותו עמוק יותר לתוכה. קלווין השתגע עליה, תפס את שערה הארוך והצבעוני במלח ופלפל ומשך את ראשה לאחור ביד אחת תוך כדי שהוא מכה את ישבנה העבה והעגול ביד השנייה. אם הייתי יודע שנשים מוסלמיות כל כך נלהבות, הייתי מנסה אחת בבית, חשב קלווין בחיוך, כשהוא דוחף את איבר מינו לתוך הכוס ההדוק באופן מפתיע של מליקה. הן זיינו כאילו סקס בחוץ יצא מהאופנה, ועוד…
כשסיימו את הכל, מאליקה בנדונג וקלווין ג’וביסה חזרו פנימה והתקלחו יחד במקלחת ארוכה. לאחר מכן, מכיוון שהיה זה שבת, הם ניקו את הבית ויצאו ליום של כיף. כשהם הלכו ברחובות סינגפור, יד ביד, הם משכו מבטים רבים. הפרש הגילאים, ההבדל בגווני העור, התרבויות והאמונות, כל אלה משכו סקרנים. למאליקה וקלווין לא היה אכפת. כשמשהו מרגיש נכון, שום דבר אחר לא משנה…